היי חזרתי אחרי איזה 4 [?] שנים של אין מקום או רצון להתבטא אולי הגיע הזמן הכל חרא מכל הבחינות, אין מה להגיד, כיאלו הכל גם מעולה אבל גם מאוד חרא בו זמנית לא יודעת מה בא לי להגיד בדיוק אבל אני מאוד רוצה להגיד לצעוק לנשוך לשבור לשנוא לזעום לקלל אני מרגישה שאני נטל על העולם הזה מכל בחינה אפשרית אני כפוית טובה לא יפה לא חכמה לא מצחיקה לא כל הדברים שיכולים להועיל בעולם התחלתי לאחרונה טיפול עם פסיכולוגית ונפרדנו כי היא הייתה טיפשה אבל אולי אני זו הטיפשה אולי כדאי לי לפתח אלכוהוליזם שתיתי עכשיו בירה אחרי יום של צום אולי כדאי לי לפתח הפרעת אכילה אולי כדאי לי לפתח הפרעת צומי נמאס לי כבר מהכל אני מרגישה שהזמן הטוב שלי בחיים עבר ולא יחזור עוד וגם הזמן הטוב היה נורא כשהוא היה בלייב סבלתי מכל רגע מתי יהיה כבר יותר טוב מתי מתי מתי מתי מתי גרוע מאוד לגדול הכל רק הולך ומחמיר ונהיה נורא יותר אם ישש לכם אפשרות אל תגדלו או תעברו לאיסלנד הלוואי שאני יכולתי לעשות את זה לא לגדול או לעבור לאיסלנד הלוואי שאף אחד לא יפנה אליי ולא יצפה ממני כלום וגם אני לא אצפה ממני כלום אני אהיה ענן שנמצא מעל